תאסק תל אביב ייעוץ אסטרטגי בע"מ נ' רגבים - אגרוליס בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
25540-03-13
13.3.2013
בפני :
אריאל צימרמן

- נגד -
:
תאסק תל אביב ייעוץ אסטרטגי בע"מ
:
רגבים - אגרוליס בע"מ
החלטה

החלטה

לפניי בקשה לסעד ארעי במעמד צד אחד ולסעדים זמניים, הנסבים על רכב ששכרה המבקשת מן המשיבה.

1.המבקשת היא חברה לייעוץ ולשיווק אסטרטגי. המשיבה עוסקת בהשכרת כלי רכב. המבקשת שכרה מן המשיבה בראשית שנת 2011 מספר כלי רכב, ביניהם – ג'יפ מיצובישי פאג'רו חדש (להלן: הרכב). המדובר בהסכם ליסינג, שסופו ביחס לרכב – בחודש מאי 2014, עם זכות לרכישת הרכב בהנחה של 15% ממחיר המחירון בתום תקופת השכירות, ותוך שהמשיבה נותרת בעלי הרכב ואחראית על תחזוקתו. בהסכם נקבעה אחריות המבקשת לדאוג להחזקתו התקינה של הרכב (כמפורט בהרחבה בסעיף 12.7 להסכם), כמו גם חובתה לשפות את המשיבה בגין כל נזק שייגרם לרכב אם תפר את התחייבותה (סעיף 12.7.10).

2.באמצע חודש ינואר 2013 העבירה המבקשת את הרכב לטיפול המשיבה. זו הודיעה למבקשת במכתב מיום 24.1.13 כי מצאה שמצב הרכב ירוד ביותר, הרכב סובל מפגיעות קשות ומנזקים תאונתיים קשים, וכי על יסוד דו"ח שמאי מטעמה נמצא שנעשה ברכב שימוש פרוע, רשלני ובלתי זהיר – מגוון טענות שהמבקשת מכחישה בתוקף. על יסוד האמור דרשה המשיבה כי המבקשת תפצה אותה בסכום הנזק שנגרם לרכב – כ-55 אלף ש"ח, תנאי להחזרת הרכב לידיה. המבקשת מנגד הציעה לשלם סכום של כ-10,000 ₪, ועמדה על קבלת הרכב בתנאים אלה – או רכב חלופי, בלא תשלום נוסף. הצדדים לא הצליחו לגשר על הפער ביניהם. ביום 20.2.13 אף ביטלה המבקשת את התשלומים השוטפים בגין הרכב.

3.לטענת המבקשת, בפגישה עם נציגי המשיבה ביום 10.3.13 התברר כי המשיבה תיקנה את הרכב בלא מעורבות של חברת הביטוח, וכן כי בכוונתה למכור את הרכב לאחר.

4.על רקע האמור הגישה היום המבקשת תביעה לצו עשה, שיחייב את המשיבה להחזיר לידיה את הרכב. בגדרי התביעה הגישה בקשה לסעדים זמניים, היא הבקשה שלפניי. המבקשת עותרת לסעד, כבר במעמד צד אחד, שיאסור על המשיבה לבצע כל דיספוזיציה ברכב. כן היא עותרת לסעד זמני שיחייב את המשיבה להחזיר את הרכב לידי המבקשת, ולחלופין למסור לה רכב חלופי, כל זאת, ניתן להבין – ללא תשלום נוסף.

5.לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות, על שני נדבכיה (קרי: הן הבקשה במעמד צד אחד, הן הבקשה לסעד זמני לאחר קבלת עמדת המשיבה), וזאת בלא צורך בתגובה. אנמק בקצרה. מובן כי איני נדרש כאן למכלול טענותיה של המבקשת, כי אם לעיקריות שבהן.

6.אשר לסיכויי התביעה: המדובר, והדברים נאמרים לכאורה בלבד כמובן, בתביעה שאינה פשוטה. למבקשת אחריות לנהוג ברכב באורח זהיר, כמפורט בסעיף 12 להסכם. הנתון היחיד הקיים לעת הזו (וכנראה – שאם יתקיים בדיון לגופו) הוא דו"ח השמאי של המשיבה. חרף התעמתות המבקשת עם תוכנו, יש בו כדי ללמד לכאורה על מספר רב של פגמים ברכב הכמעט חדש, שלא ברור כיצד הם מתיישבים עם שימוש הולם ברכב. תשובה והסבר לתהיות לא נמצא בתצהיר התומך בבקשה. ככל שיימצא כי שימוש בלתי זהיר ברכב הוא שהוביל לאותם נזקים, הרי שבהחלט אפשר כי תקום למבקשת החבות לשיפוי המשיבה הקבועה בסעיף 12.7.10 להסכם.

שאלה נפרדת היא זכותה של המשיבה לעמוד על השיפוי קודם להחזרת הרכב למבקשת. ייתכנו בעניין זה עמדות לכאן ולכאן, ברם בשלב זה קשה לשלול את עמדת המשיבה, שלפיה על התשלום להתבצע קודם להחזרת הרכב לידי המבקשת. טענת המבקשת, שממנה עולה כי קנויה לה זכות עיונית להתעמר ברכב כאוות נפשה ורק בתום תקופת השכירות תוכל המשיבה לפנות אליה בדרישה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו (ושאותם נאלצת המשיבה לתקן, כאחראית על תחזוקת הרכב) – היא טענה קשה.

7.אשר למאזן הנוחות, וזה העיקר: לא הובהר כדבעי הצורך בהתערבותו הדחופה של בית המשפט, עד כדי מתן סעד זמני – הזהה לסעד העיקרי – כבר בשלב הנוכחי והמקדמי של הדיון.

המדובר במחלוקת על רכב שכור. למבקשת אין זיקה מיוחדת דווקא לרכב המסוים, כנלמד גם מכך שהיא נכונה לקבל מן המשיבה רכב חלופי. בנסיבות אלה, למבקשת עומדות לכאורה חלופות נוספות על הסעדים שביקשה, ובראשן – שכירת רכב חלופי. למעשה, כך היא נהגה, וניתן להבין כי מזה כחודשיים יש ברשותה כבר רכב אחר ששכרה. בנוסף, החליטה המבקשת כבר על דעת עצמה להפסיק את התשלומים בגין הרכב הקונקרטי. במצב הדברים האמור, קשה לראות נזק בלתי הפיך שייגרם לה בהיעדר צו זמני, להבדיל מנזק כספי בר-פיצוי (שאף אינו גדול יתר על המידה). חלף עמידה על קבלת הרכב המסוים, יכולה היא להמשיך ולשכור רכב אחר, ולהגיש נגד המשיבה תביעה כספית בגין כל נזקיה – בין אלו הכרוכים ברכב החלופי, בין אלה הכרוכים באובדן האפשרות לממש את האופציה לרכישת הרכב בהנחה מסוימת ממחיר המחירון בתום התקופה, או בגין כל נזק אחר. לא הוצג בבקשה כל חשש שהמשיבה לא תוכל לפצות את המבקשת במצב דברים זה, אם תוכח זכותה של המבקשת לפיצויים.

בנוסף, לכאורה יכולה המבקשת, אם חפצה בג'יפ המסוים דווקא, לשלם למשיבה אגב הבעת מחאה את הסכום שדרשה, ובהמשך – לעתור לפיצוייה כאמור.

מן העבר האחר, יש בעייתיות בדרישה לחיוב המשיבה למסור למבקשת את הרכב, או רכב חלופי תחתיו – בלא פיצוי כלשהו. המשיבה, כאחראית על תחזוקת הרכב, נשאה מכיסה בתשלום. קיימת אפשרות (אף אם עמדת המבקשת שונה) שיימצא כי המבקשת אחראית לשפות את המשיבה. באופן מעשי, אחיזת המשיבה בידיה ברכב המתוקן עד לביצוע התשלום דומה במידה רבה להפעלת זכות העיכבון מכוח דין, כבדיני העיכבון הקבלניים (כאשר במקרה דנן ההבדל העיוני הוא לטובת המשיבה, שהנכס המעוכב הוא בבעלותה, ורק מושכר למבקשת). כבדיני העיכבון, האחיזה ברכב היא המנוף העיקרי להבטחת קבלת הפיצוי מן המבקשת בגין התיקון שבוצע, ודאי – בעיתוי הנוכחי. לפיכך, מתן הצו המבוקש משמעו נטילה מן המשיבה של זכות מעין קניינית, וגדיעת כוחה להבטיח את יכולתה להיפרע מן המבקשת. הצעת המבקשת, שלפיה הרכב יוחזר לה, ובסיום היחסים החוזיים המשיבה תוכל להגיש נגדה תביעה כספית (סעיף 12.9 לבקשה) – רחוקה מלהניח את הדעת.

8.יוער כי פרק הזמן של למעלה מחודש וחצי שחלף מאז העלאת דרישתה הראשונה של המשיבה ועד היום (אף אם במהלכו נועדו הצדדים) יש בו כדי ללמד על כך שאין מדובר בסעדים זמניים הנדרשים בדחיפות ובבהילות.

9.מן המקובץ עולה כי המקרה דנן ודאי אינו מסוג המקרים המצדיקים את התערבות בית המשפט בשלב המקדמי הנוכחי. יוער, כי אפילו הייתי נוטה ליתן צו זמני בסיומו של ההליך, ממילא מחויב הייתי להתנותו בהפקדת ערובה מתאימה להבטחת נזקיה האפשריים של המשיבה אם יפקע הצו, ובמקרה דנן – ערובה שתבטיח את ביצוע התשלום שהמשיבה טוענת כי המבקשת חבה בו, וזאת עד לבירור השאלה האם למבקשת חבות כאמור. ברם נראה כי תוצאה דומה ממילא יכולה המבקשת להשיג (אם חפצה נפשה דווקא ברכב המסוים) בהפקדת הכספים שבמחלוקת בידי המשיבה כיום, תוך הותרת בירורה של המחלוקת הכספית לעת מצוא.

10.נוכח כל האמור לעיל, הבקשות לסעד ארעי ולסעד זמני נדחות. זאת בלא צורך בתגובת המשיבה, ובהתאם אף בלא צו להוצאות לחובת המבקשת.

11.בשים לב לכך שבהחלטתי זו יש כדי לייתר במידה רבה את בירור התובענה (לשיטת המבקשת עצמה), תודיע המבקשת עד יום 10.4.13 האם אין מקום למחיקת התובענה, תוך שמירה על כל טענותיה ובפרט שמירת זכותה להגיש תביעה מתאימה לפיצוי כספי נגד המשיבה.

תז"פ ליום 11.4.13.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>